האגודה הבינלאומית להשתלות שיער ISHRS פרסמה בדצמבר 2011 הצהרה לעיתונות בנושא המעקב אחר בטיחות ויעילות התרופה פרופסיה לטיפול בנשירת שיער. להלן תרגום של נוסח ההודעה שהתפרסמה באתר ה- ISHRS:

האגודה הבינלאומית לניתוחי שחזור שיער ( International Society of Hair Restoration Surgery – ISHRS ) נחשבת
לסמכות הרפואית המובילה בעולם בנושאי נשירת שיער ושחזור ושיקום שיער. גוף זה מצהיר שהיו לאחרונה דיווחים על מספר גברים שהשתמשו בפינסטריד (finasteride) במינון 1 מ"ג (פרופסיה) כדי לטפל בנשירת שיער ולקו בחוסר תפקוד מיני מתמשך. דיווחים אלו לא צריכים להגדיר את הבטיחות והיעילות של התרופה הזו. פרופסיה היא התרופה היחידה שאושרה על ידי הרשות האמריקנית למזון ותרופות (FDA) לטיפול תרופתי אורלי (מתן דרך הפה) בנשירת שיער אצל גברים.

לפי ה- ISHRS, מחקרים רבים שנערכו עם ביקורות מתאימות כדי להעריך את השימוש של פרופסיה במינון של 1 מ"ג לטיפול בנשירת שיער הראו שאין ראיות שיכולות לתמוך בקשר שבין פינסטריד ובין תופעות לוואי מיניות ארוכות טווח לאחר שהשימוש בתרופה הופסק.

נשיא ISHRS, ד"ר ג'ניפר מרטיניק מצוטטת באמרה שבריאותם ורווחתם של המטופלים שלנו היא הדאגה המרבית של 900 הרופאים החברים בארגון ISHRS גם בעת מתן מרשמים לתרופות כמו פרופסיה או בביצוע ניתוח השתלת שיער ושחזור שיער.
חברי ISHRS מקדישים את רוב זמנם בעבודה בטיפול רפואי או בניתוחים כדי לטפל בנשירת שיער. ביחד הם טיפלו במיליוני אנשים שסבלו מבעיית נשירת שיער באמצעות פינסטריד במינון של 1 מ"ג כמעט ללא תופעות לוואי.

מאז קבלת אישור ה-FDA בחודש דצמבר 1997, יש נתונים ממיליוני שנות-מטופלים שקיבלו פרופסיה (Finasteride במינון של 1 מ"ג) ופרוסקר (Finasteride במינון של 5 מ"ג) והראו מעט אירועים שליליים. ISHRS מאמינה כי אלה הם הנתונים הזמינים העדכניים והאמינים ביותר עד שמחקרים נוספים ייערכו.

בעיות בתפקוד המיני היא תופעה מורכבת, וד"ר מרטיניק ציינה כי לעתים קרובות קשה לאתר את הסיבה המדויקת – במיוחד כאשר גורמים רבים כגון ניקוטין, אלכוהול, תרופות מרשם, מתח, חרדה, עייפות ודיכאון יכולים לתרום לבעיות זיקפה.

ד"ר מרטיניק הוסיפה שהשכיחות של בעיות זיקפה באוכלוסיה הכללית די גבוהה – ויכולה להגיע עד 49% בקרב גברים החל בגיל העמידה על פי מחקר שפורסם ב 2006. יחד עם זאת, היא אמרה שחובתם למטופלים שלהם היא לענות על חששות אמיתיות באופן מדעי ולשפוך אור על דיווחים מטעים כלשהם, כך שאנשים יוכלו לקבל החלטות מושכלות בנוגע לשימוש בתרופה.

לאחרונה, ארגון ISHRS יצר כוח משימה כדי לבחון מקרוב ולרדת לעומקם של דיווחים של כמה משתמשי פרופסיה כתרופה לטיפול בנשירת שיער על בעיות בתפקוד המיני.
בנוסף, הארגון קרא לקהילות רופאי העור, רופאים המטפלים בנשירת שיער, אורולוגים, אנדוקרינולוגים ומומחים לרפואה מינית להיפגש בכנס על מנת לשתף את כל הנתונים הקשורים ל finasteride.

לחץ לקריאת ההודעה המקורית באנגלית באתר ISHRS.

על אגודת ה- ISHRS
האגודה הבינלאומית של השתלות שיער (ISHRS) נוסדה בשנת 1993. ה ISHRS היא עמותה רפואית ללא מטרות רווח שבה חברים למעלה מ -900 רופאים ברחבי העולם שמסורים לקידום המדע ואמנות שיקום השיער. המשימה של ISHRS היא לחתור ולהשיג מצוינות בתוצאות למטופל על ידי קידום הידע הרפואי של חברי הקבוצה, יצירת קשרים, מחקר, אתיקה, ומודעות ציבורית. למידע נוסף או כדי לאתר רופא, בקר באתר בכתובת www.ishrs.org .

וייני רוני (Wayne Rooney), שחקן הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד סיפר על השתלת שיער שעבר. השחקן בן ה-25 פרסם את תמונתו לאחר השתלת שהיער בחשבון הטוויטר האישי שלו (@WayneRooney). העלות המשוערת של ניתוח השתלת השיער שלו היא כ-£12,000.

לקריאת הכתבה בהרחבה: לחצו כאן.

ד"ר אלכס גינזבורג פרסם באתר Hairloss.co.il מאמר חדש ומקיף במיוחד העוסק בנושא התקרחות נשית. המאמר נכתב מלחתחילה עבור מגזין רפואי מקצועי, ומכיל את כל המידע שנשים אשר סובלות מנשירת שיער צריכות לדעת.

המאמר מכיל מידע אודות הטיפולים השונים המוצעים לנשים הסובלות מנשירה, לרבות מידע בנושא השתלת שיער לנשים כפתרון כירורגי, שימוש בתכשיר מינוקסידיל, טיפולים קוסמטיים (כגון Toppik) וכדומה. לקריאת המאמר לחצו כאן: התקרחות נשית.

ד"ר אלכס גינזבורג התארח בתוכנית "רפואה שלמה", בהגשת ד"ר שגב (בפרק מספר: 103). התוכנית הוקדשה לשיער, כאחד הנושאים שמעסיקים אותנו יותר, עם השפעות תרבותיות מהותיות ובעיות גובורת של התקרחות ונשירה בקרב גברים ונשים.

לצפייה במקור לחץ כאן.

כמחצית מהגברים בעולם סובלים מבעיית התקרחות, אך צרת רבים היא לא תמיד חצי נחמה. אצל הרבה מאוד גברים, שיער דליל נתפס כסוף עידן הנעורים וחלקם אפילו נכנסים לדיכאון. השתלת שיער היא פתרון שתופס תאוצה בשנים האחרונות בהקשר זה. מומלץ לדעת מהן הסיבות לכך.

השתלת שיער קלאסית

השיטה הקלאסית היא טיפול כירורגי לכל הדבר. טיפול זה נעשה בהרדמה מקומית, לכן המטופל לא מרגיש כאבים. אורך הטיפול נע בין שלוש לחמש שעות. מקור השיער המיועד להשתלה הוא מהמטופל עצמו: הרופא לוקח שיער מאזור בו עדיין שינה צמיחה שופעת (כמו העורף למשל)  ומשתמש בו לצורך מילוי שיער דליל.

השיטה הקלאסית הייתה בשימוש לאורך הרבה מאוד שנים, אבל היא לוקה בחסרון גדול: בדרך כלל, ניתן להבחין כאשר מסתכלים על הראש, מי עבר השתלת שיער. זו שיטה שיוצרת מראה לא טבעי כלל. בשנים האחרונות פותחו שיטות אשר מנטרלות לגמרי את ההבדלים בין השיער המקורי לשיער המושתל.

השתלה מודרנית: משתילים שערה אחר שערה

ההבדל הגדול בין השיטה הקלאסית לשיטות החדשות הוא באופן ההשתלה. היום, כאשר נלקחות רצועות השיער מהמקום שבו הוא עדיין גדל, הרופא המטפל מפריד אותן אחת מהשנייה. ההפרדה יכולה להיות בקבוצות של עד ארבעה שערות או אפילו לשערות בודדות, בהתאם לשיטת ההשתלה.

לאחר הפרדת השערות, מתחיל שלב ההשתלה. הרופא לוקח כל שערה בנפרד ומשתיל אותה בראש המטופל. כמות השערות המושתלת בכל ניתוח מגיעה לכ-3000. במקרים מסוימים, השתלת שיער בודדת לא תספיק ולכן המטופל יאלץ לעבור כמה ניתוחים.

ומה עם התוצאות?

את תוצאות ההשתלה מתחילים לראות בערך לאחר שלושה חודשים ממועד ביצוע הניתוח. התוצאות הסופיות נראות לעין רק לאחר כשנה. מילוי שיער הוא לא עניין פשוט – השיער המושתל צריך להתרגל למקומו החדש ולחזק את השורשים. רק אז הוא מתחיל לצמוח.

הרופא המטפל צריך לעשות עם המטופל תיאום ציפיות לפני ביצוע ההשתלה. מטופלים רבים התאכזבו מהתוצאות, חלקם בגלל הנפח שהושג וחלקם בגלל המראה. אומנם ישנם מקרים מוצלחים מאוד, אך קשה לדעת מה תהיה תוצאת השתלת שיער לפני ביצועה – ועל הרופא להבהיר זאת מראש.

החיים לאחר ההשתלה

נקודה חשובה שכל מטופל צריך להיות מודע אליה היא שאומנם השיער החדש ימשיך לצמוח, אך השיער הישן בַמַקום המושתל ימשיך לנשור. כדי לעצור את נשירת השיער הישן יש צורך בטיפול למניעת נשירה. טיפול כזה אפשר לקבל מרופא עור המתמחה בתחום של נשירת שיער.

לא רק השתלת שיער: פתרונות של הרגע האחרון

כמו שציינו כאן, התוצאות של ניתוח השתלת שיער נראות רק לאחר כמה חודשים.  מה קורה עד אז? ישנם מקרים רבים, אירועים וסיטואציות שיכולים להיות מתסכלים מאוד למי שסובל מהתקרחות, גם אם עבר השתלה וגם אם לא. ראש ללא שיער יכול לגרום לחוסר ביטחון עצמי ברגעים הכי קריטיים של החיים.

לדחיפות של הדקה ה-90 יש פתרון. ישנו היום בשוק מוצר הנקרא טופיק. מוצר זה מכיל סיבי שיער מיקרוסקופיים שמשתלבים בטבעיות במקום בו יש שיער דליל. מה שצריך לעשות הוא פשוט לפזר את החומר על הראש. החומר, שנראה כמו אבקה מתאים לכל צבע שיער ומחזיק בו היטב עד לחפיפת השיער. זהו פתרון פרקטי מאוד למראה חדש בין אם נעשתה השתלת שיער ובין אם לא.

הסוד השמור לשיפור של מראה שיער דליל התגלה כבר מזמן והפך לנחלת הכלל – כולם יודעים כי טופיק לשיער הוא התכשיר הכי טוב למילוי שיער דליל. כל מי שמשתמש במוצר טופיק מתוך רצון למלא את איזור הבלורית הקדמית יודע מה החשיבות לכך שמראה קו השיער הקדמי יראה טבעי. לצורך כך ייצרו בחברת טופיק מוצר משלים שמשפר את קו השיער הקדמי – או בשמו – אופטימייזר.

למעשה, אופטימייזר מאפשר לקבלת מראה של קו שיער קדמי טבעי ומושלם בשל צורתו אשר עוצבה באופן שמעתיק את אופן צמיחת שיער בחיבור עם המצח.
על ידי שימוש באופטימייזר משיגים תוצאות מצויינות עם טופיק ואפשר להבחין בשיפור המראה ולא פחות חשוב מזה, בחסכון בשימוש החומר של טופיק, והכל תוך יצירת מראה קו שיער קדמי מושלם וטבעי.

לעיון במוצרי טופיק הנוספים בקטלוג.

בעיית נשירת השיער וההתקרחות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, גורמת להרבה זעזועים נפשיים שמביאים למצבי מתח, רגשי נחיתות, מצבי רוח, מסמלים הזדקנות – וכל אילו מובילים לחוסר בטחון כללי.

מבוא

כבר במצרים העתיקה, בתקופת הפרעונים, השתמשו במוצרים שונים כדי לטפל בבעיית נשירת שיער. הטיפול הכירורגי שמשמעו השתלת שיער, התקדם מאד ב-60 השנים האחרונות, מה שמאפשר לבצע היום השתלות שיער הן אצל גברים והן אצל נשים, לא רק באזורים הריקים משיער, אלא גם באזורים הדלילים. ניתן לבצע השתלות גם במקרים של צלקות, נזקים ממחלה או כוויות וניתן להשתיל גם במקומות כמו שפם, גבות, ריסים, זקן וערווה.

בפרק זה נסביר את כל השיטות הקיימות להשתלת שיער.

ההסטוריה של השתלות שיער

בשנת 1939, רופא עור יפני בשם ד"ר Shoji Okuda, פירסם בכתב העת הרפואי היפני שיטה בה השתיל שיער מעורף הראש כדי לכסות חוסר שיער בגבות, בשפם ובאזורים מסוימים בקרקפת. כדי לבצע פעולה זאת, הוא השתמש במכשיר עגול מחולל שבאמצעותו ובגלל המבנה הגלילי שלו היה מושך קבוצה של שערות מהעורף, עושה חורים קטנים באזור המתקרח, מפריד את השיער מהעור ומכניס את השתל שהוציא מהעורף.

הפרסום להליך זה נעשה ביפן ולא היה ידוע כלל בארצות המערב, ולכן רק לאחר מלחמת העולם השניה ד"ר Norman Orentreich הציג את טכניקת השתלת השיער באמצעות המכשיר הגלילי וזה התפרסם במערב.

ב-1984 Emanuel Marritt פרסם טכניקה חדשה שכוונתה היתה לשפר את המראה הטבעי באמצעות ההשתלה. לטכניקה זו קראו מיני השתלה ומיקרו השתלה ; מיני השתלה כללה 12-4 שערות ומיקרו 3-1 שערות אותם השתילו בקו החזית. את ההשתלה החלו לבצע ע"י חריצים קטנים במקום חורים, מה שאיפשר פחות נזק לכלי הדם וצפיפות רבה יותר בין שיער לשיער שיתן גם מראה טבעי יותר.
באמצע שנות ה-90 ד"ר Bob Limmer הוכיח כי בעזרת מיקרוסקופ ניתן להפריד קבוצות של 4-1 שערות כפי שגודלות באופן טבעי, קבוצות אילו מכונות יחידות פוליקולריות (Ufs) והן מושתלות ישירות לאחר הפרדתן תחת המיקרוסקופ כשהיתרון הוא שכך משתילים את השערות ללא העור מסביב.

היום משתמשים בשיטה זו ו-Robert Bernstein ו-William Rassman נתנו את השם להשתלה FTU.

יחידות פוליקולריות (זקיקים)

יחידת הזקיקים (FU) הוא מושג אשר נכנס לתחום השתלות השיער ב-15 השנים האחרונות, שבו קבוצות של שערות מוצאות במרוכז מהקרקפת.

מחקרים הראו כי יחידות פולוקולריות יוצאות מהקרקפת בקבוצות של 1,2,3 ולפעמים אפילו 5 שערות ביחד, אבל רובם (כ-80% מהם) מורכבים מ-3-1 שערות. כאשר משתילים את הזקיקים בצורה זו באיזור המתקרח ניתן לקבל תוצאות טבעיות לחלוטין. כדי להוציא את הזקיקים יש להסתייע במיקרוסקופ שבאמצעותו קל יותר לזהות את הזקיקים ולהפרידם. השימוש במיקרוסקופ מעלה את מידת הדיוק בהפרדת היחידות הפולקולריות, מונע את חיתוך השערות בעת הפרדתן מהעור ומאפשר השתלה של שיער נקי מעור וצפוף יותר.

סיבות כלליות להשתלת שיער

הסיבה השכיחה ביותר להתקרחות ולצורך בהשתלת שיער היא התקרחות על רקע גנטי הורמונלי – Alopecia Androgentica כשסיבה זו משותפת הן לגברים והן לנשים.
השתלה ניתן לבצע גם באזורים עדינים כגון: זקן, שפם, גבות ואפילו ריסים.

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים על השתלות בצלקות כתוצאה מתאונות או ניתוחים Alopecia Cicatracial, כוויות בפנים או בקרקפת, התקרחות בעקבות טיפול כימוטרפי, השתלות באזור הערווה וכן בעקבות התקרחות עקב תלישת שיער Trichotillomania.

בחירת המטופל

חשוב לדעת שלא כל אדם קירח הינו מועמד מתאים להשתלת שיער. יש לבדוק את ציפיות המטופל ולהסביר כי מטרת השתלת שיער היא לכסות את האזור הקירח וזה ניתן לעשות כל עוד האיזור התורם גדול וצפוף מספיק כדי לכסות את כל אזור ההתקרחות. יש מקרים שכדי למלא את כל שטח ההתקרחות נדרשות גם 3-2 השתלות. חשוב לדעת את גיל המטופל ולא מומלץ לבצע הליך זה אצל צעירים מתחת לגיל 25, היות ובגיל זה קשה לתת אבחנה ברורה על אפשרות להתקרחות עתידית.

F.U.T (follicular unit transplantation)

ה-FUT היא טכניקה בה ניתן להוציא ולהשתיל את הזקיקים בצורה הטבעית ביותר:

המצב האידאלי הוא להוציא את מקסימום השערות מהאיזור התורם עם מינימום נזק מבחינת הצלקת, לכן צריך להוציא רצועת שיער הכי ארוכה אך גם הכי צרה – רצועה רחבה יותר עלולה להשאיר צלקת גדולה יותר מאחר ויהיה קשה לסגור בין שני קצוות החתך, בעיקר בגלל המתח שיגרם עקב הרוחב של הרצועה. הרוחב האידאלי כדי לגרום לצלקת כמעט בלתי נראית יהיה של 1 ס"מ. אם ניקח בחשבון את האורך של הרצועה מאוזן לאוזן, יהיו לנו בערך 2,000 זקיקים (4,000 שערות). פירוש הדבר כי על פי אורך ורוחב הרצועה תלוי מספר הזקיקים שנוכל להשתיל. יש לודא את צפיפות האיזור התורם כדי לחשב כמה זקיקים ניתן להשיג ברצועה . אם הצפיפות באיזור התורם לא מספיק טובה, ניתן להשיג מעט זקיקים ובמקרה זה יש ליידע את המטופל שלא יהיו ציפיות גדולות מדי לגבי התוצאה. במקרים מסויימים, כאשר ההתקרחות גדולה והאיזור התורם בעל צפיפות ירודה, המועמד אינו מתאים להשתלה. בנוסף, לפני שמוציאים את רצועת השיער מאחור צריך למדוד את דרגת הגמישות של העור באזור התורם. יש מטופלים שהגמישות לא מספיק טובה באזור התורם ובמקרה זה יש לקחת רוחב רצועה קטן יותר. אחרי שמרדימים את האזור, לוקחים רצועה של 1 ס"מ רוחב כשהאורך נקבע על פי החישוב שעשינו למספר הזקיקים לcm2. לפני סגירת התפר, כדי להקטין את הצלקת, פותחה טכניקה חדשה שנקראת סגירה טריקופיטית, כשבסיס טכניקה זו הוא כי תפירת החתך משני צדדיו מתבצעת באופן כזה שמחברים את שני הקצוות אחד על השני מה שמאפשר צמיחת שיער בתוך הצלקת וגורם לטשטושה. אחרי הוצאת הרצועה, מבצעים את התפירה עם חוט ניילון שמסירים אותו לאחר 10 ימים, מה שמשאיר צלקת מינימליסטית ברוחב של 1-3 מ"מ. לקיחת הרצועה והתפירה לוקחת כ-15 דקות ולאחר מכן המטופל ממשיך לתהליך ההשתלה.

שיטה אחרת עבור השתלת שיער מבלי לחתוך רצועה ובכך למנוע צלקת היא FUE – שיטה שתפורט בהמשך.

הכנת השתלים

לאחר הוצאת הרצועה, היא מועברת לידי הטכנאיות המתמחות בהפרדת הזקיק מהעור. תהליך זה חשוב מאד ופה באה לידי ביטוי מומחיותן של הטכנאיות. בדרך כלל, כדי להגיע להוצאת כמות של 2000-1500 זקיקים (4000-3000 שערות) צריך לפחות 6-4 טכנאיות מנוסות כדי להכין את כל השתלים להכנסה תוך 3-2 שעות.

התהליך נעשה בשני שלבים: השלב הראשון והחשוב ביותר נקרא: פרוסות ( (slivering, כלומר חיתוך הרצועה לפרוסות והעברתם לטכנאיות לצורך הפרדה וניקוי השתל מהעור טרם הכנסתו לאיזור הקרח. הפרדת השערות חייבת להיעשות תחת מיקרוסקופ כדי למנוע את חיתוך הזקיק ופגיעה בשורש.

השלב השני הוא להפריד מהפרוסות את היחידות הפוליקולריות. היחידות הפולקולריות מונחות בצלחת מזכוכית עם מי מלח, חובה על השערות להיות בתוך לחות כדי למנוע את התייבשותם ואת המוות של הזקיקים.

האזור הנתרם

לאחר ההרדמה המקומית, האזור המיועד להשתלה מנוקב בעזרת מחט עדינה או סכין מס' 1-0,7 מ"מ – סוג המכשיר תלוי בניסיונו של המנתח. במקרים שיש קונטרסט בין צבע השיער לבין צבע הקרקפת (למשל בין שיער שחור ועור קרקפת לבן), גודל הזקיק המתאים ביותר הוא של 2-1 שערות עם מכשירים כמו מחט בקוטר 21 או 23 או סכין של 0,8-0,7 מ"מ. במקרה שיש שיער בלונדיני או לבן אפשר להשתמש בכל סוג מכשיר כדי ליצור את הנקבים, מפני שאין קונטרסט בין צבע השיער לבין צבע הקרקפת. כיוון הנקבים הוא של 45 מעלות קדימה והקו הקדמי לא צריך להיות סימטרי כדי שתתקבל התוצאה הטבעית ביותר. כאן חשוב מאד הניסיון של הרופא היות והוא קובע באיזה כיוון יהיה השיער ובאיזו צפיפות וכמובן הוא קובע איך לפזר את כל היחידות הפוליקולריות באיזור הקירח. בזמן שהמנתח עושה את הנקבים, הטכנאיות מפרידות את השערות מהעור, וכפי שכבר נאמר, תהליך זה מתבצע בעזרת המיקרוסקופים עם הגדלה של 6x-10x, מה שמאפשר דיוק רב יותר. השתל חייב להיות נקי ביותר מהעור היות ואם נשתיל עם העור יווצר רווח גדול יותר בין שתל לשתל ותוצאות לא טבעיות.

לאחר שנעשו כל הנקבים באזור המושתל, מתחיל תהליך ההשתלה בעזרת 2 פינצטות מיוחדות המכניסות את השתל לתוך הנקב. אורך התהליך הוא כ-4-2 שעות בהתאם לכמות הזקיקים שהוצאו מהאזור התורם. בממוצע מכניסים 2,500-1,500 זקיקים (4000 – 3000 שערות) בהשתלה אחת. יעילות הכנסת השתל בתוך הנקב מאד חשובה בתהליך כי יתר התעסקות בעזרת הפינצטות עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בזקיק. חשוב לזכור כי הלחות בה נמצאים השתלים חשובה מאד בשלב זה כדי למנוע פגיעה בחיות של השתלים.

לאחר ההשתלה

יכולים להיות מעט סיבוכים כתוצאה מההשתלה, אך כדי למנוע אותם חשוב מאד שהמנתח יסביר למטופל איך להתנהל בבית. למעט פציינטים יש דימומים או זיהומים לאחר ההשתלה, אך כתהליך מונע כולם מקבלים אנטיביוטיקה. ביום השלישי לאחר הניתוח יכולה להופיע נפיחות באזור המצח והעפעפיים שלוקחת 3-2 ימים ולאחר מכן חולפת. השיער המושתל בד"כ נושר לאחר כ-3-2 שבועות וכך הפציינט חוזר להראות באותו מצב בו היה לפני ההשתלה (ישנם מקרים בהם השיער לא נושר). השיער המושתל מתחיל לצמוח רק לאחר 3 חודשים. ישנם מקרים בהם השיער לא מצליח לפרוץ את העור ולכן נגרמים פצעונים קטנים, אך זה עובר בד"כ ללא טיפול מיוחד. לאחר כ-6 חודשים ניתן לראות כבר כ-50% מהתוצאה כשהתוצאה הסופית נראית לאחר כשנה. כ-20% מהמטופלים עלולים לקבל טראומה בשיער הקיים באיזור המושתל מה שגורם לבעיית נשירת שיער, אך זהו מצב זמני ולאחר כ-3 חודשים השיער חוזר לעצמו. תגובה כזו יותר אופיינית לנשים ולכן מאד חשוב להסביר פרט זה למטופל/ת לפני התהליך.

F.U.E (Follicular Unit Extraction)

בשנות ה-90 Dr. Masumi Inaba תיאר הוצאה של שתלים באמצעות מכשיר מחורר שחודר לשכבת העור ואת אותם שתלים ניתן להשתיל באזורים המתקרחים.

בהמשך Dr. Woods, Rassman and Harris שיפרו ופיתחו את הטכניקה וכן הפיצו אותה בעולם כולו. בשנים האחרונות שיטה זו הפכה לפופולרית ביותר הודות לפרסומים הרבים באינטרנט ויותר ויותר מנתחים משתמשים בה. בעזרת מכשיר מחורר שקוטרו בין 1.00 – 0.8 מ"מ אפשר להוציא זקיקים מהאיזור התורם, בו נוצרים סימנים שתוך כ-5 ימים נעלמים ומגלידים ללא השארת צלקת כלשהי. היתרון בשיטה זו הוא שנמנע הליך כירורגי שמצריך שימוש בסכין ולכן לא משאיר כל צלקת.

טכניקה

לפני קבלת ההחלטה על השתלה בשיטת ה-FUE צריך לבדוק במיקרוסקופ את צפיפות ואיכות הזקיקים באיזור התורם. במידה ואין מספיק צפיפות, השיער דק מאד או שהזקיקים מכילים רק 1 או 2 שערות, המטופל אינו מתאים להשתלה בשיטה זו.

כאשר המטופל נמצא מתאים, אורך השיער צריך להיות כ-1 מ"מ כדי שאפשר יהיה להחדיר את המכשיר המחורר ולראות את כיוון השיער (תהליך זה ניתן לעשות עם מכונת גילוח).

ישנם מקרים בהם המטופל אינו מעוניין לגלח את כל האיזור התורם, אז מגלחים רצועה של 2 – 1.5 ס"מ בתוך האיזור התורם כשהשיער שנותר מכסה אותה, אך מהלך זה מגביל את המנתח בכמות הזקיקים שניתן להוציא.

התנוחה של המטופל בזמן הוצאת הזקיקים היא על הבטן או על הצד – כאשר המטופל בתנוחה זו מסמנים את המקום ממנו מוציאים את השתלים, מבצעים את ההרדמה בקרקפת ולאחר שהמקום הורדם מתחילים בהוצאת הזקיקים. ישנם מכשירים שונים וכל מנתח בוחר במכשיר המועדף עליו בהתאם לכישוריו.

למי מתאימה שיטת FUE

1. כאשר המטופל רגיל ללכת בתספורת קצוצה מאד ומתכוון להמשיך ולהתמיד באופן זה.
2. כאשר המטופל מתנגד בכל תוקף להשארת צלקת בקרקפת ואפילו אם היא מינימלית ביותר.
3. כאשר המטופל רגיש יותר ואינו מעוניין לחוש בשום כאב לאחר ההשתלה.
4. כאשר המטופל עבר כבר מספר השתלות והאיזור מתוח ולא גמיש מספיק כך שלא ניתן להוציא רצועת שיער נוספת, או כשהצלקות הקודמות לא ניתנות לפתיחה חוזרת.
5. כאשר יש מספיק זקיקים באיזור התורם המספיקים לכיסוי מקום ההתקרחות.
6. מטופלים שעוסקים בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית וחשוב להם לחזור בהקדם האפשרי לפעילות הפיזית ללא הגבלה של זמן.
7. למטופל שכבר עבר השתלה אך נותרה לו צלקת רחבה.
8. למטופלים בעלי נטיה לצלקות גדולות.
9. מטופלים שכוונתם לכסות אזורים מצומצמים במיוחד כגון: שפם, גבות, זקן או אזורים קטנים במיוחד בקרקפת כמו צלקות.

למי שיטת FUE אינה מתאימה

1. אם המטופל הינו בעל ציפיות מעבר למה שניתן בפועל.
2. אם המטופל מסרב לגלח את האזור התורם.
3. חוסר נסיון של המנתח
4. אזור ההתקרחות גדול מאד והאזור התורם אינו מספיק לכסות הכל.
5. מטופל בעל שיער מקורזל שבמקרה כזה יש סיכון גדול שהזקיק יפגע במהלך החיתוך של הזקיק באפידרמיס מאחר וכיוון השיער אינו ברור – מצב כזה גורם ללמעלה מ-25% של חיתוך פגום של השיער.

החסרונות של שיטת ה-FUE לגבי המטופל הן מחירה הגבוה לעומת השיטה הקונבנציונלית (FUT) בגלל הזמן הרב שהתהליך לוקח. חסרון נוסף הוא כמות הזקיקים המוגבלת יותר שניתן לקבל, לעומת הוצאה של רצועה בה מספר השערות גדול יותר. ישנם מקרים בהם נשאר חוסר פיגמנטציה באזור התורם.

תכשיר טופיק הפך לדרך הבטוחה והמהירה להתמודדות עם נשירת שיער. אופן השימוש בטופיק הוא פשוט – אוחזים את התכשיר מעל האיזור שבו השיער דליל, מנערים קלות וסיבי טופיק הטעונים חשמל סטטי משתלבים עם שיער הראש ויוצרים מראה מלא.

על אף הדרך הפשוטה, היום אפשר להשתמש בטופיק בדרך נוחה וקלה עוד יותר באמצעות השימוש במפזר טופיק.
מדובר באביזר המיוצר באופן בלעדי לתכשיר טופיק ומאפשר פיזור של סיבי השיער באופן ממוקד יותר ומדוייק יותר.

מפזר טופיק מורכב מפייה אשר ממנה יוצאים סיבי הטופיק, לאחר לחיצה על מפוח רך המצוי בראש המיכל אותו מרכיבים בצורה פשוטה על בקבוק טופיק. מעתה אין צורך לנער את התכשיר כפי שהורגלנו עד כה אלא פשוט מסירים את מכסה המיכל של טופיק, שולפים את המכסה המחורר, מבריגים את מפזר הטופיק אל המיכל ובלחיצה קלה יצאו אלפי סיבי טופיק אשר ייצרו מראה של שיער מלא.

מפזר טופיק משפר משמעותית את תוצאות השימוש בטופיק שכן הוא מאפשר פיזור של סיבי השיער באופן שווה יותר תוך עיבוי איזורים נקודתיים בצורה מדוייקת דבר המעניק מראה טבעי ומלא יותר ולא פחות חשוב, חוסך בכמות סיבי טופיק בכל שימוש.
לכן, מפזר טופיק מהווה אמצעי משלים ודרך נוחה יותר לשימוש בתכשיר טופיק והופך את השימוש בו לפשוט יותר ומעניק תוצאות מושלמות יותר.

נשירת שיער היא תופעה שכיחה אצל גברים ונשים כאחד. כ-80% מהגברים יתקרחו בשלב מסוים בחיים, בעוד הרוב המוחלט של הנשים לא יתקרח. עם זאת, אחוז גדול מהנשים יסבול מנשירת שיער קלה עד חמורה, שתיצור אצלם מראה של שיער דליל. בממוצע אנו מאבדים בין 50 ל-100 שערות ביום, אך במקום השערות שאבדו צומחות חדשות.

עם הנתון הזה, איך נדע מתי נשירת שיער נחשבת לבעיה שדורשת טיפול? כאשר יותר שיער נושר מאשר צומח ומתחילים להיווצר אזורים דלילים – נדע שיש לנו בעיה. אם אינכם בטוחים, תוכלו לבצע מבחן: משכו קבוצת שערות מראשכם. אם יוותרו בידיכם חמש שערות או יותר, סביר להניח שאתם סובלים מנשירת שיער.

מה הם הגורמים לתופעה של נשירת שיער?

נשירה והתקרחות יכולות לנבוע מגורמים רבים. אלו את חמש הסיבות העיקריות:

• גנטיקה: על זקיקי השיער שלנו קיימים קולטנים המזהים את הורמוני המין שלנו, ונקשרים אליהם, דבר שגורם למערכת החיסונית שלנו לתקוף את הזקיקים. ככל שיש לאדם מסוים יותר קולטני הורמונים, כך עולה הסיכוי שלו להקריח
• חוסר בוויטמינים חיוניים, בברזל ובחלבונים. החוסר יכול להיווצר עקב תזונה לא מאוזנת או עקב מצבים רפואיים מסוימים
• מזג האוויר (בעיקר סתיו וחורף) עלול להגביר את התופעה של נשירת שיער
• מחלות זיהומיות או כאלו המלוות בחום עלולות לגרום לנשירה בחודשים הראשונים שלאחר המחלה
• לידה היא גורם משמעותי של נשירת שיער. התופעה מתחילה לרוב חודשיים – שלושה לאחר הלידה ועלולה להימשך זמן רב

לא חייבים להשלים עם נשירת שיער

התופעה של שיער דליל או קרחת אינה נעימה, אך למרות שהיא לרוב גנטית, אין סיבה שתשלימו עמה. לכל הגורמים לנשירת שיער יש גם פתרונות ועם אבחון נכון של הבעיה, תוכלו להתאים לה טיפול שיכול לשנות את התמונה. ומול חמשת הגורמים העיקריים עומדים חמישה פתרונות עיקריים.

טיפול על בסיס הורמונלי

מאחר שהבעיה נובעת מהורמוני המין, מטרת הטיפול היא להפחיתם. קיימות בשוק תרופות כגון פרופסיה, שמונעת באופן חלקי את ייצור החומר שנצמד לזקיקים מבלי לפגוע ברמת הטסטוסטרון בגוף. כך נמנעת נשירת השיער ולעתים אף נצפית צמיחה מחודשת. התרופה ניתנת בכדורים על ידי מרשם רופא בלבד.

טיפול בתזונה ו-וויטמינים

במידה שנשירת השיער נובעת מחוסרים תזונתיים, ניתן להשלימם על ידי נטילת טבליות. רצוי לערוך בדיקת דם לגילוי החסרים ולהיוועץ באיש מקצוע מתחום התזונה. השלמת החוסרים בגוף תמנע נשירת שיער ובמידה שאין בעיה נוספת, עם הזמן השיער יחזור לצמוח.

טיפול בנשירת שיער לאחר לידה

נשירת שיער מתרחשת לאחר הלידה ובזמן ההנקה כתוצאה מחוסרים של ברזל, חומצות אמינו ואבץ. כדי למנוע נשירה, חשוב מאוד להשלים את החוסרים, אם בטבליות ואם על ידי תזונה טבעית, בדומה לנאמר בפסקה הקודמת.

מילוי שיער דליל

ניתן לפתור את הבעיה בצורה קוסמטית – מילוי שיער הוא בעצם הוספה של שיער ממקור חיצוני לשיער הראש. שלא כמו פאה, המילוי מתווסף לשיער הטבעי באופן קבוע, ונשאר על הראש עד להסרתו. מילוי שיער נעשה בדרך כלל אצל מעצבי שיער.

השתלת שיער

השתלת שיער זהו פתרון חד פעמי וקבוע לתופעה של נשירת שיער והתקרחות. התהליך כולל השתלה של שיער מעורפו של המטופל לחלקים המתקרחים שעל ראשו. כיום מדובר בתהליך פשוט יחסית, עם זמן התאוששות מינימלי ועם תוצאות מצוינות לטווח הרחוק.

למיד נוסף בנושא פתרונות לתופעת נשירת שיער גלשו לאתר טופיק http://www.toppik.co.il/

ד"ר אלכס גינזבורג מתארח בתכנית של רבקה מיכאלי בערוץ 2 ומדבר על השתלות שיער בקרב גברים ונשים.